פסק דין ירידת ערך על ידי שמאי חברת ביטוח

בית משפט לתביעות קטנות – תל אביב יפו
ת”ק 32982-06-12 יהב נ’ אהרן ואח’
 

בפני
כב' השופטת תרצה שחם קינן
תובע: חיים יהב
נגד
נתבעים: 1.נחום אהרן
2.הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
לפני תביעתו של התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 7,539 ₪. עפ"י הנטען בכתב התביעה, נהג התובע ברכבו, במעגל תנועה, כשרכב הנתבע 1 נכנס לכיכר במהירות מופרזת ופגע בו מצד ימין של רכבו.
כשפנה התובע לחברת הביטוח של הנתבע, היא הנתבעת 1, שילמה לו הנתבעת 1 עבור נזקיו, תוך הפחתת סכום של 7,539 ₪. הנתבע 1 לא התייצב לדיון, מכאן שהשאלה העומדת לדיון הינה לעניין הנזק בלבד.
התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת לירידת ערך, אותה ערך שמאי, מר חיים שריקי, ממנה עולה כי ערך הרכב עומד על סך של 57,494 ₪, וכי ירידת הערך הינה בשיעור של 16.8% מערך הרכב, דהיינו, על סך של 9,658 ₪.
התובע עותר לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 7,539 ₪ על פי הפירוט שלהלן:
6,453 ₪ – עלות תיקון הרכב , 931 ₪ - שכ"ט שמאי , 9,659 ₪ - בגין ירידת הערך , 500 ₪ - עגמת נפש
כל זאת בקיזוז הסכום ששולם לו על ידי הנתבעת, על סך 10,004
בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי שולמו לתובע מלוא נזקיו האמתיים, וכי התאונה נגרמה באשמתו הבלעדית של רכב התובע. הנתבעים ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע. לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של השמאי, מר זיו גולדשטיין, ממנה עולה כי ירידת הערך, לטענת הנתבעת, עומדת על הסך של של 3,149 ₪.
מקור הפער בשווי ירידת הערך, בין שני השמאים נעוץ הן במחיר הרכב, שהינו רכב מהחכרה, וכן בשיעור ירידת הערך, כתוצאה מהנזקים שתוקנו ברכב.
במהלך הדיון הסתבר שהרכב הינו רכב ליסינג, ועלתה השאלה האם יש הבחנה, באשר למחיר הרכב, אם הוא מליסינג תפעולי, או ליסינג מימוני, להחכר, בבעלות פרטית.
העידו לפני מר שריקי, השמאי מטעם התובע, וכן מר גולדשטיין, השמאי מטעם הנתבעת 2.לטענת מר שריקי, כשיבקש התובע למכור את רכבו, והקונה יגלה שהרכב אחרי תאונה, ונצבעו חלקים בצביעה שאינה מקורית, יופחתו מערכו של הרכב לאחר תיקון כ-30%. - לטענת התובע לא הצליח למכור את רכבו במחיר המחירון.
לטענת מר גולדשטיין, אין כל הבחנה, באשר למכירתו של רכב משומש, אם הוא רכב ליסינג תפעולי או ליסינג מימוני, להחכר, בבעלות פרטית.
העד הפנה לדו"ח ועדת ששון. לטענתו, בגין החלפת כנף, יש לאשר ירידת ערך בין 6% ל-7%. לטעמו, במקרה של רכב התובע, במצב בו לא הוחלפה הכנף, אלא נצבעה בלבד, העריך השמאי מטעם התובע ירידת ערך בשיעור של 8%. טענה נוספת,שהעלה מר גולדשטיין, בשאלת ירידת הערך אותה העריך מר שריקי, מטעם התובע, היא כי למעשה מר שריקי העריך ירידת ערך כפולה בגין הנזק לכנף, האחת – צביעת הכנף, וזאת למרות שכאמור לא הוחלפה, והשנייה, ירידת ערך נוספת, אותה קבע מר שריקי, בגין צביעה של סף הדלת. לטענת מר גולדשטיין, סך הדלת הוא המשך ישיר של הכנף ואין זה סביר להכפיל את שיעור ירידת הערך. לטענת מר גולדשטיין, העריך מר שריקי את ירידת ערך הרכב, בגין הפגיעה בכנף, בשיעור של 13% במקום 6%.
לטענת מר גולדשטיין, בעת שצובעים את הרכב, באופן כללי, יש להעריך את ירידת הערך בסדר גודל של 10%, בפרט כשמדובר ברכב "חברה", שלוש שנים על הכביש, כמו רכבו של התובע. לדברי התובע ניסה למכור את הרכב, אך לא הצליח, לטענתו, בשל התאונה.

לאחר הדיון, צירף התובע דף מחירון לוי יצחק, נכון ליום קרות מקרה הביטוח, לפיו בליסינג מימוני, לשעבר, החכרה לאדם פרטי, תהא הפחתה בשיעור של 8% כפי שהעיד מר שריקי בדיון. הנתבעת שלחה השלמה לחוות הדעת, לפיה בדיקה בחברות הליסינג מלמדת כי יש להעריך את מחיר הרכב מליסיניג, בשווי של 15% פחות מערכו, על פי המחירון.
לחוות הדעת צירפה הנתבעת קטע מ "דו"ח ועדת ששון", ממנו ביקשה ללמוד על שיעור ירידת הערך כתוצאה מתיקון רכבו של התובע.
לאחר ששמעתי את הצדדים, קראתי את כתבי הטענות, את המסמכים שצורפו להם ואת המסמכים שהגישו הצדדים לאחר הדיון, הריני סבורה שדין התביעה להתקבל.
הנתבעת לא צירפה מחירון שונה, ולפיכך מקובלת עלי עדותו של השמאי מר שריקי באשר לירידת ערך הרכב, בהיותו רכב מהחכרה לאדם אחד, בשיעור של 8%, ומכאן שוויו, לצורך הערכת ירידת הערך.
דו"ח ועדת ששון אינו מסמך מחייב. לכך יש להוסיף את העובדה כי ירידת הערך הנקבעת על ידי השמאי, הינה ירידת ערך טכנית, ואילו ירידת הערך המעשית, בעת מכירת הרכב, הינה ירידת הערך המסחרית. לעניין זה קובלת עלי עדותו של מר שריקי, לפיה בגין פגיעה קלה, יורד לעיתים ערכו של רכב אף ב-20%.
לאור טענתו של מר גולדשטיין, לפיה חישב השמאי, מר שריקי, את ירידת הערך בגין הפגיעה בכנף ובסף הדלת, בשיעור של 13%, כך שקבע פיצוי כפול בגין נזק אחד, ועל מנת לאזן בין שתי חוות הדעת לעניין זה, וכן לאור העובדה שהרכב לא נמכר עד למועד הדיון, הריני מעמידה את ירידת הערך על הסך של 8,000 ₪.
הריני מעמידה את נזקיו הבלתי ממוניים של התובע, על דרך האומדן, על הסך של 250 ₪.
לאור האמור ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד, לתובע, סך של 5,630 ₪ (15,634 בניכוי סך של 10,004 ₪ ששולמו לו), וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום הגשת התביעה, ועד לתשלום בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, הוצאות בסך של 900 ₪, סכום הכולל 500 ₪ אותו היה על התובע לשלם לשמאי מטעמו, אף זאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

הערת שמאי מומחה חיים שריקי

לאור היכרותי בוא ביום המשפט את השמאי מטעם חברת ביטוח אדון זיו גודלשטיין נראה כי הוא עשה ככל שביכולתו להטעות את בית המשפט תוך הפחתה של 22% מערכו של הרכב ותוך קביעת ירידת ערך בעלת משמעות נמוכה מאוד, מבלי להתייחס לירידת ערך מסחרית שנגרמה לרכב בשל ארוע נשוא תביעה.

בסופו של יום נראה כי במקרה השמאי מטעם חברת הביטוח אדון גולדשטיין נפל על שופטת חכמה אשר פסקה לטובת בעל הרכב וקבעה כ – 15% ירידת ערך (במקום 16.8 שקבענו בחוות דעת) בניגוד לקביעת השמאי של חברת הביטוח אשר קבע רק 5.4% המהווה 3,149 ₪  לרבות הפחתת השמאי מטעם חברת הביטוח כהטעייה כי הרכב ליסינג ויש גם להפחית את המע"מ.
מכאן שוב יודגש כי השמאים מטעם חברות הביטוח שומרים בקפידה רבה על האינטרנס הכלכלי של שולחיהם, תוך הטעיית בית המשפט בהפחתות שלא לצורך, אך למזלנו ניתן ללמוד מפסק דין הזה כי השופטת הבינה היטב את העניין ופסקה לטובת המבוטח והאזרח הקטן.

סיכום:  -  
1. רצ"ב כתב הגנה מטעם חברת הביטוח אשר דוחה ומכחישה מכל וכל את טענות המבוטח שלה.
2. רצ"ב מכתב של בעל הרכב לשופטת בבקשה לכבד את בקשתו של השמאי גולדשטיין , במידה ויוכיח השמאי חיים שריקי כי יש להפחית רק 8% מערכו של הרכב בגין החכר, יהיה מוכן השמאי גולדשטיין לשאת בכל סכום התביעה .
3. שיטת "מצליח" הפעם לא עבדה אצל השמאי ומטעם חברת הביטוח לרבות נציגי חברת הביטוח.
 

__________________________________________________________
 

     מכתב בעל הרכב לבית המשפט ולשופטת בבקשה ליישם את בקשתו  של גולדשטיין השמאי.

       
 

כתב הגנה מטעם חברת הביטוח אשר דוחים את התביעה