משולחנו של שמאי הרכב , שמאי רכוש - הפחתת תשלום החזר חברת ביטוח לאחר טוטלוס. רכבו של מר ישראל (שם בדוי) נפגע קשה בתאונה והוכרז ע"י שמאי הרכב כטוטלוס. טרם קרות מקרה ביטוח מר ישראל ביצע עסקה עם חברת ביטוח ונכרת חוזה ביטוח מקיף בין חברת הביטוח לבין מר ישראל. – עד כאן הכל טוב ויפה וכהן נסע לעיסוקיו . ביום מהימים, נסע מר ישראל עם רכבו, איבד את השליטה ונכנס במשאית שעמדה ברמזור, למשאית לא נגרם נזק אך רכבו של ישראל יצא מכלל שימוש. מעורבות שמאי רכב: לאחר שהתקשר מר ישראל עם חברת הביטוח הבין כי המליצו בפניו לבחור שמאי רכב מרשימת השמאים שאותה הציגו בפניו חברת הביטוח. עם קבלת הרשימה התייעץ מר ישראל עם אביו שמבין ברכב אשר הוביל אותם להתקשר לשמאי חיים שריקי מומחה בתחום שמאות רכוש ונזקי הרכב.. בכדי שזה יבדוק את מהות וגובה הנזקים שנגרמו לרכבו. (מכאן יודגש כי ע"פ חוק זכותו של בעל/ת רכב ו/או רכוש לבחור כל שמאי רכוש מורשה, עוד נקבע בחוק כי חל איסור מוחלט על סוכן/חברת ביטוח לחייב את מבוטחיה ב שמאי רכוש מטעמה ו/או מרשימת השמאים המוצגת על ידי חברת הביטוח). בבדיקה של שמאי רכב חיים את הרכב הוחלט כי הרכב יצא מכלל שימוש ואינו ניתן לתיקון והוכרז כאובדן גמור (טוטלוס). עד כאן לכאורה הכל טוב ויפה ומר ישראל ציפה להמחאה בגובה מחיר המחירון של הרכב נכון ליום קרות מקרה ביטוח לפיו משלמים את פרמיית הביטוח. אלא שלמר ישראל נכונה הפתעה גמורה, עיניהן החדות של מסלקי התביעות בחברת ביטוח גילו כי הרכב היה שייך לחברה ציבורית על כן הופחת כ..27% ממחיר המחירון. גם הצבע הדהוי של שרידי הרכב הפריע מאוד למסלקי התביעות והפחיתו עוד 10% ממחיר מחירון הווה אומר כי מסלקי חברת הביטוח הפחיתו מערכו של הרכב 37%. מר ישראל פנה לחברת הביטוח בטענה כי טרם כריתת החוזה וביצוע ביטוח מקיף חישבו נציגי חברת הביטוח כאילו הרכב יד ראשונה אשר נקנה מפנסיונר זקן שבקושי נוסע עם הרכב. תשובת חברת הביטוח ל שמאי רכוש: בתשובת נציגי התביעות בחברת ביטוח נמסר למר ישראל כי יש אמת בטענתו, אבל לחברת הביטוח ישנם עקרונות, אשר אחד מהם אומר שאסור למבוטח להתעשר ממקרה ביטוח, לכן אם תקבל פיצוי ע"פ מחיר המחירון – תתעשר !! ותקבל יותר ממה שהרכב שלך היה שווה. אבל... גם אתם חברות הביטוח מתעשרים מזה שאתם גובים ממאות אלפי מבוטחים, פרמיה המחושבת על פי מחיר המחירון המלא, למרות שבפועל, לפי גישתכם, אין כל סיכוי שאי פעם תשלמו את המחיר המלא. - גם זה נכון, הודו נציגי חברת הביטוח והוסיפו: ידוע לך אנחנו אנשי עסקים. כל יעודנו הוא להתעשר על חשבונך. מר ישראל התייעץ עם חיים שריקי שמאי רכב ורכוש משום שלא השלים עם התשובה שקיבל מניגי חברת הביטוח ופנה לבית משפט בתביעה. בזמן כתיבת מאמר זה נזכרתי כי בשיחה עם מנהל בכיר שאמר: הבורות והזיכרון הקצר הם אלו מקורות הרווח העיקריים שלנו. ככל שהציבור יודע פחות על זכויותיו נרוויח יותר, כך פועלים כל חברות הביטוח למימוש זכויותינו כאשר בסופו של יום רווחי חברות הביטוח גדלים מאוד. גם במקרה של מר ישראל קיוו אנשי חברת הביטוח להבנות מהבורות והזיכרון הקצר של המבוטח. מדוע? מפני שהשאלה אם המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח לפי מחיר המחירון, ללא התחשבות במשתנים המיוחדים המשפיעים על ערך הרכב הספציפי, כמו בעלות קודמת, עבר תאונתי, קילומטראז', בלאי חריג וכיוצא באלה הוכרעה כבר לפני שנים רבות. בסוף המאה הקודמת, יצאו מלפני המפקח על הביטוח שתי הכרעות עקרוניות בדיוק בסוגיה זו. חברות הביטוח נאבקו בהכרעות, הן בתוך כותלי בתי המשפט והן מחוצה להם, לבסוף, בשנת 2000 הושגה הסכמה בין המפקח לחברות הביטוח, הסכמה שקיבלה אפילו תוקף של פסק דין. בעקבות ההסכם, הוציא המפקח חוזר בו נקבע כי חברות הביטוח חייבות כבר בשלב הצעת הביטוח, לרשום את המשתנים המיוחדים במחירון הרכב העשויים להשפיע על חישוב תגמולי הביטוח. - כדי לסבר את אוזנו של המבוטח, הן אפילו חייבות לפרט שתי דוגמאות שכיחות לפחות. כאשר הביטוח נעשה בשיחה טלפונית, בית המשפט קבע כי נציג חברת הביטוח שמשוחח עם המבוטח, חייב ליידע את המבוטח כבר בשלב זה, כיצד חברת הביטוח מחשבת את התשלום בעת תביעה. חברת ביטוח שלא נהגה כך, מצווה המפקח על הביטוח בחוזר, תהיה חייבת לשלם תגמולי ביטוח לפי מחיר המחירון המלא ולא תהיה רשאית להפחית את המשתנים המיוחדים. לרוע מזלם, נתקלו נציגי חברת הביטוח בשופטת שדווקא הכירה את החוזר והדגישה כי עמדתכם נוגדת את הוראות החוזר של מי שמפקח עליכם, אמרה השופטת לנציגי חברת הביטוח. זה נכון, הודו נציגי חברת הביטוח, אבל החוזר של המפקח אינו מחייב אותנו משום שהוא נוגד את מטרת החוק ומאפשר למבוטח להתעשר מהתאונה. החוק קובע כי יש להשיב את המבוטח למצב בו היה לולא התאונה, תשלום סכום הביטוח המלא, מבלי להתחשב בגורמים המשתנים תביא להתעשרות המבוטח שלא כדין. מעבר לכך, הוסיפו נציגי חברת הביטוח, החוזר אינו מעשי, ובלשונם: לא ניתן לפרט את כל המרכיבים המשתנים בהצעת הביטוח, מאחר שלא ניתן לדעת אלו מהם יהיו רלוונטיים במועד התאונה העתידי. עמדת חברת הביטוח גובלת כמובן בעזות מצח. מדובר בחוזר שניתן לפני למעלה מעשר שנים. החוזר יצא לאחר שנכשלו כל הניסיונות לבטלו בבית המשפט. למותר לציין כי המפקח על הביטוח יצא מגדרו כדי לרצות את חברות הביטוח, והחוזר יצא לבסוף, בהסכמת חברות הביטוח, בנוסח מרוכך, - אלא שלחברות הביטוח יש משאבים אינסופיים מכספנו אנו, להתיש אותנו ואת בתי המשפט בבירור סוגיות לאחר שכבר הוכרעו סופית. השופטת לא קיבלה אם כן את עמדת נציגי חברת הביטוח, והדגישה בפירוש כי: על פי פסיקת בית המשפט העליון, הנחיות המפקח על הביטוח מחייבות את חברות הביטוח, הזכירה השופטת לנציגי חברת הביטוח. כך גם החוזר בעניין איסור ההפחתות. השופטת גם הביעה תמיהה על כך שחברת הביטוח בחרה לתקוף את החוזר בדיון בעינינו של מבוטח בודד. בסופו של יום, לאחר שעיינה בפוליסה ומצאה כי חברת הביטוח לא נהגה על פי החוזר ולא רשמה מראש את המשתנים שיילקחו בחשבון בעת תאונה, פסקה השופטת כי על חברת הביטוח לשלם מר ישראל את מחיר המחירון המלא, מבלי לבצע הפחתות כלשהן. כאן עולה כמובן השאלה, מדוע שחברות הביטוח לא תמשכנה לנסות ולהתיש אותנו שוב ושוב, בבירור סוגיות שכבר הוכרעו, אם ההתשה לא עולה להן כסף. משרדנו רשום במאגר בתי המשפט השלום והמחוזי כשמאי מומחה ברכב ורכוש.
|