רשלנות תורמת מהי ?

רשלנות תורמת – המצאת המאה של חברות הביטוח.

מבוא: פקודת הנזיקין קובעת כי אם המזיק גרם לנזק באשמו, אולם התנהגות הניזוק היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור את המזיק מחבותו, או לפסוק פיצויים מוקטנים כפי שייראה לצודק.
על מנת להוכיח קיומו של אשם תורם, מוטלת על המזיק החובה להוכיח כי הניזוק סטה בהתנהגותו מסטנדרט התנהגותו של האדם הסביר.

סטייה מהתנהגות האדם הסביר נתפסת כהתנהגות רשלנית. כשבית המשפט קובע שיש אשם תורם של הניזוק, עליו להעריך את מידת האשם התורם, ועל פיה להפחית את הפיצויים להם הוא זכאי בגין האירוע לפקודת הנזיקין.

אשם, הוא מעשה או מחדל של אדם שהם עוולה כאשר יש בצידה נזק ו/או התרשלות שהן הזיקה לעצמו.
בסוגיית הביטוח נוצר מצב בו חברות הביטוח משתמשות בטענת האשם התורם כטענת ברירת מחדל על מנת לצמצם את הפיצויים אותם הן אמורות לשלם על פי הפוליסה.

חברת הביטוח פועלת בשיטת מצליח, היא מעלה בפני הניזוק המבוטח הסכם פשרה טרם למשפט, לפיו יופחת סכום הפיצוי לו יהיה זכאי עקב אשם עצמי תורם שלו.

בחלקם של המקרים מעדיף המבוטח שלא להתמודד מול חברת הביטוח בזירה המשפטית ומסכים לצמצום הפיצויים להם הוא זכאי על פי הפוליסה. בחלק הקטן מהמקרים הניזוק אינו מתפשר עם חברות הביטוח ופונה לערכאות משפטיות תוך הגשת תביעה.

לגבי סוג המקרים הראשון בו מתפשר הניזוק המבוטח עם חברת הביטוח עלול להיווצר חוסר יעילות כלכלית. מצב זה יוצר חוסר וודאות אצל הניזוק לגבי אמצעי הזהירות בהם עליו לנקוט. ייתכן ובמציאות זו הניזוק ישקיע מעבר לרמה הנדרשת באמצעי זהירות כיוון שירצה להתגונן עד כמה שניתן מטענת חברת הביטוח בדבר אשם תורם. כמו כן, מחויב הניזוק פעמיים - ראשית, ברכישת הפוליסה מחברת הביטוח, ושנית, בצמצום הפיצוי המגיע לו על פי הפוליסה.

איך זה קורא ? הינה דוגמא אמיתית מעשה שהיה כך היה:
באחד הימים מר משה נסע ברכבו ועצר ברמזור אדום בצומת, לפתע הרגיש חבטה ברכבו מאחור – רכב שהגיח מאחור לא הספיק לעצור ופגע ברכבו של משה בעוצמה רבה.
משה פנה לחברת הביטוח וזו הפנתה אותו למוסך הסדר מטעמה בכדי לתקן את רכבו. לאחר התיקון נדרש משה לשלם את עלות התיקון לרבות עלות השמאי.

לתדהמתו פנה לחברת הביטוח וזו טענה כי מאחר והתביעה צד ג' אין חברת הביטוח נושאת בתשלומים הללו וכי לאחר התשלומים למוסך ולשמאי תוגש תביעה לחברת ביטוח של הרכב הפוגע וכספו יוחזר במלואו.

בלית ברירה שילם מר משה את התשלום למוסך וגם לשמאי הרכב והמתין בקוצר רוח להחזר מחברת הביטוח, כעבור כחודשיים, פנה לחברת הביטוח בשאלה, מדוע אינכם מחזירים לי את כספי, כן מר משה הצ'ק שלך מוכן אבל הפחתנו לך 20% בגין רשלנות תורמת טענו נציגי חברת הביטוח.

אבל אני לא אשם, עמדתי ברמזור אדום ומישהו נכנס בי מאחור חזר וטען מר משה, אבל טענותיו נפלו על אוזניים עלטות והוא נאלץ לפנות לבית המשפט השלום.

במהלך הדיון בבית המשפט שאל השופט את נציגי חברת הביטוח, מדוע אינכם משלמים את כל הנזק, ואלו ענו בבטחה כי מר משה אשם בתאונה.

השופט לא התקשה לקבוע שהצדק עם מר משה ובסופו של דיון, פסק השופט לטובת המבוטח מר משה. אולם שוב, שיטת מצליח הוכיחה את עצמה. ההתדיינות העקרה התישה את המבוטח, עלתה לו בהתרוצצות, הרבה עגמת נפש ומתחים.

ולחברת הביטוח כמה עלה הניסיון להתיש את המבוטח? בכלום. היא שילמה את מה שהייתה חייבת לשלם מלכתחילה סך 15,638 ₪ בתוספת הוצאות אגרת בית משפט ועורך דין סך כ 3,980 ₪ .
כולנו רוצים להאמין, כי חברת הביטוח שלנו היא מוסד מכובד אשר פועל ביושרה. לכן אם נקלע לצרה (לתמימים שבינינו), חברת הביטוח תדחה סתם כך את תביעתנו. למרבה הצער, זה קורה מאות פעמים מבוטחים רבים מגלים שאין הדבר כך, הם נחשפים למציאות העגומה בה חברות הביטוח ממציאות פטנטים ודוחות תביעות בנימוקים המנוגדים לפסיקת בתי המשפט בישראל. המבוטחים מגלים כי חברת הביטוח שלהם ניסתה להפילם בפח. לעיתים גם השופט מגלה כי חברת הביטוח העלתה בהיכל הצדק טיעונים שכבר נדחו בבתי משפט אחרים ואפילו בבית המשפט העליון.