שמאי נזקי רכוש – פריצה לעסק והתנערות חברת הביטוח.
מדובר במקרה אמיתי של מר שלמה כהן (שם בדוי) אשר היה לו עסק למוצרי חשמל, טרם קרות חוזה ביטוח הזמין את שירותיו של חיים שריקי שמאי רכוש בכדי להעריך את שווי של הציוד והרכוש במתחם, ולאחר שקיבל את חוות דעתנו מיהר מר כהן לרכוש פוליסת ביטוח מקיף בחברת ביטוח (אשר שמה שמור אצלנו במערכת) אשר מכסה בין היתר סיכוני גניבה ופריצה.
כעבור מס' שנים, כשפוליסת הביטוח הייתה בתוקף, עסקו של מר כהן נפרץ ורוקנו את מרבית תכולתו. - כמה טוב שיש ביטוח חשב לעצמו מר כהן והגיש תביעה לחברת ביטוח בסך כ 1,300,000 ₪.
כמובן שחברת הביטוח הרימה את רגליה האחוריות ודחתה את התביעה תוך שליחת מכתב רשום לתובע מר כהן המנמק את טעמי דחיית תביעתו לתגמולי ביטוח בגין האירוע כדלקמן: על פי ממצאי חוות דעת שמאי רכוש מטעמנו הרינו לאשר חדירה לבית העסק וגניבת הרכוש, תנאי מוקדם לקיום כיסוי פריצה בפוליסה הינו בין השאר המבוטח (מר כהן) מתחייב לחתום על הסכם עם חברת המוקד אשר יכלול סעיף המחייב את חברת השמירה להזעיק במקביל לשליחת הסייר את המבוטח או מי מטעמו לבדיקת בית העסק במשותף.
תנאי זה לא התממש, למרות שחברת המוקד הזעיקה את המבוטח מספר פעמים עקב קבלת קריאות מערכת האזעקה, דבר שהיה יכול לצמצם משמעותית את הנזק או למנוע אותו.
בנוסף אין ממצאים חד משמעיים המצביעים על פריצה בכוח ובאלימות לפנים המבנה כמותנה בפוליסה. בנוסף על פי חוות דעת שמאי מטעמנו, המבנה וכן תריסי הגלילה אינם מוגנים כנדרש.
עוד הדגישה חברת הביטוח בכתב הגנתה כי בניגוד לתנאי הפוליסה, לא הוצב שומר בחצר בית העסק וכן הוסיפה וטענה כי סכום הכיסוי הביטוחי למקרה של פריצה עמד ביום האירוע על סך 500,000 ₪ בלבד.
מנגד טען מר כהן כי מילא אחר תנאי הפוליסה ללא כל דופי ושיתף פעולה באופן מלא עם המומחים שפעלו מטעם חברת הביטוח. כמו כן, סיפק להם את כל המסמכים והתיעוד להם נדרש, לפיכך אי העברת תגמולי הביטוח מהווה משום הפרה בוטה של הפוליסה ועוולה בנזיקין.
על מה אתם לנים שאל השופט מבית משפט השלום, מדוע אינכם משלמים, ומיד ענו נציגי חברת הביטוח כי לא הוכח קרות מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה ובנסיבות המכוסות על-פי הפוליסה, בין היתר לא נמצאו ממצאים המצביעים על פריצה בכוח ובאלימות, כמותנה בפוליסה.
עוד הוסיפו צרור של המצאות והדגישו כי התנאים לכיסוי ביטוחי במקרה של גניבה לא קויימו, לרבות תנאי המיגון וחובת התובע מר כהן להגיע למקום במקרה של שידור אזעקה כדי לאפשר את בדיקתו מבפנים. - לא הוכח קיום התנאים המזכים בתגמולי ביטוח על-פי הפוליסה והדין כאחד.
שמעתי אותכם קבע השופט, בחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות. לאחר כל זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע מר כהן זכאי לתגמולי ביטוח בשל אירוע הפריצה. ואלו נימוקיי: כעולה מעדויות התובעים, בית העסק נשוא דיוננו ממוקם בחלקו העורפי של מבנה תעשייתי חד קומתי וכולל מחסן לוגיסטי בשטח של כ-750 מ"ר. במתחם המחסן בנויים מספר חדרוני משרדים ובצידו הצפוני של המבנה, בסמוך למחסן, מצויים משרדי בית העסק בשטח של כ-200 מ"ר.
מר כהן הצהיר כי עזב את בית העסק ביום ... , כאשר הכל היה תקין ואמצעי המיגון היו תקינים ופעילים, ולאחר שמנהל העבודה סגר ונעל את פתחי המחסן בטרם עזיבתו את המקום.
בוקר יום ...., הגיע מנהל העבודה לבית העסק אשר גילה את הפריצה ודיווח עליה למר כהן בעלי המקום וזה האחרון הגיע למקום ומצא כי בית העסק נפרץ וכי סחורה ומלאי רב נגנב.
ביום בו נודע למר כהן דבר הפריצה והגניבה, נבדקה מערכת האזעקה בבית העסק על-ידי מומחה מטעם חברת הביטוח אשר הגיש חוות דעתו כי הפורצים חדרו למקום במספר שלבים במשך מספר ימים, מערכת האזעקה נדרכה עובר לאירוע וחובלה במהלך הפריצה, לא לפני שהתקבלו קריאות שונות בחברת המוקד אליו מחובר בית העסק. לאחר החבלה חלק מהגלאים המשיכו לעבוד וחלקם יצא מכלל שימוש על-ידי כיסוי הגלאים על ידי הפורצים.
בעת קרות מקרה פריצה פעלה האזעקה וסייר חברת המוקד הגיע מייד למקום, ובמקביל התקשרו למר כהן וביקשו ממנו להגיע לבדיקה פנימית, אך משעודכן כי בבדיקה חיצונית של הסייר לא נמצא ממצא חריג, הוא החליט שלא להגיע למקום.
באשר למיגון למבנה ותריסי הגלילה, כחלק מאמצעי המיגון שהותנו בפוליסה, מפורטים מיגונים פיזיים למבנה, כדוגמת תריסי גלילי חשמליים, דלתות מתכת ומנעולי רב בריח וצילינדר, ועוד.
חברת הביטוח טענה בכתב הגנתה, כי המבנה ותריסי הגלילה לא היו ממוגנים כנדרש. והמומחה קבע כי לא ניתן לדעת האם ומתי נפתח תריס הגלילה ביציאה ממחסן בית העסק, וכי במהלך הפריצה זיהה אזור זה תנועה, לפיכך, לא הוכח הקשר שבין ההפרה הנטענת לאירוע הנזק, ודין טענת הנתבעת להידחות.
באשר לסימני פריצה קובע השופט על פי תצהירים שהונחו בפניו כי המומחים מטעם חברת הביטוח הגיעו לבית העסק לאחר האירוע ולא חלקו על כי אירעה פריצה במקום. טענתה של חברת הביטוח הנעדרת אף היא מסיכומיה, מתמקדת בכך כי לא נמצאו סימנים המצביעים על פריצה בכוח ובאלימות לפנים המבנה כמותנה בפוליסה, כביכול.
עוד מוסיף השופט כי במהלך הדיון בבית המשפט, נשאל החוקר מטעם חברת הביטוח, האם אתה זוכר להגיד לנו איזה סימני פריצה אתה מצאת במקום? ובתשובתו ענה החוקר כי אני לא יודע אם סימני הפריצה שייכים לאותו אירוע, אני רק זוכר שהיו איזה שהם סימנים באיזה שהוא חלון עורפי.
אשר על כן, הואיל והוכח להנחת דעתי קיומם של סימני פריצה, גם לפנים המבנה, אני דוחה את טענת הנתבעת בעניין זה.
הרחבה בפוליסת ביטוח ל- כל הסיכונים סבור התובע כי על-פי הפוליסה קיימת הרחבה לכל הסיכונים עד לסך של 50,000$. - דומני, כי לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, מתייתר הלכה למעשה הדיון בסוגיית החלתו של כיסוי כל הסיכונים.
לטענת התובע מר כהן, הואיל ומדובר בנזק שאינו מוחרג בסייגים המפורטים באותו סעיף בפוליסה, הרי שקיים גם כיסוי "כל הסיכונים" לאירוע, וממילא אין רלבנטיות לתנאי המיגון.
היקף הכיסוי הביטוחי - במקור, הפוליסה כללה כיסוי ביטוחי לסיכוני פריצה על בסיס נזק ראשון עד לסך 1,000,000 ₪, בכפוף למילוי תנאי המיגון שפורטו ברשימה, בין היתר קיומה של שמירה.
לימים, הודיע התובע מר כהן לסוכנות הביטוח כי עבודת השומר במתחם הופסקה, והתבקש אישור כיסוי ללא צורך בשמירה. - מכאן ואילך הגרסאות הן סותרות, ובמה דברים אמורים שאל השופט.
חברת הביטוח טוענת כי התנתה את הסכמתה להסרת השמירה בכפוף למילוי שני תנאים מצטברים: חיבור בית העסק למוקד נוסף, והקטנת גבול הכיסוי לפריצה/גניבה לסך 500,000 ₪.
באשר לריבית ריבית מיוחדת והוצאות ושכ"ט, התובע מר כהן מבקש לעשות שימוש בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ולחייב את חברת הביטוח בריבית מיוחדת, שכן לטענתו מדובר בדחייה של תביעה, אשר לא שולמה ללא כל נימוק ענייני ומתוך מניע פסול של הותרת הכספים ברשות הנתבעת ותו לא. לחלופין, מבוקש לחייב את חברת הביטוח בהפרשי הצמדה וריבית משפטית מיום האירוע.
כמו כן, טוען התובע מר כהן כי יש להוסיף לסכומים דלעיל את הוצאות המשפט שנגרמו לה (אגרות משפט, שכ"ט שמאים מומחים ועדים, וכיוצ"ב) וכן לפסוק לה שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% ומע"מ בהתאם להסכם שכר הטרחה אותו צירפה לסיכומיה.
מנגד, טוענת חברת הביטוח כי יש לדחות את הדרישה לריבית מיוחדת, שכן מדובר במחלוקת כנה, עניינית ואמיתית, כי לא מדובר ב"ביטוחים אישיים" כהגדרת המונח בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ונכון למועד הגשת התביעה, לא ניתן היה לתבוע בביטוחי עסקים ריבית מיוחדת, וכי גם אם תיקון מס' 4 לחוק הנ"ל, במסגרתו ניתן כיום לבית המשפט שיקול הדעת האם להטיל ריבית כאמור, חל רטרואקטיבית, הרי שיש לעשות בו שימוש במסורה. הנתבעת טוענת בנוסף, כי התובעת לא שילמה אגרה בגין תביעתה לריבית מיוחדת.
במסגרת שומת ההוצאות, מבקשת חברת הביטוח להביא בחשבון את העובדה שהתובעת תיקנה את תביעתה במהלך ההליך ולהתחשב בדרך העניינית בה נוהל ההליך על-ידי הנתבעת. כמו כן, סבורה הנתבעת כי שכ"ט עו"ד הנתבע על-ידי התובעת מופרז ויש להעמידו בגבולות הסביר.
בהתייחס לתביעה לריבית מיוחדת, נכון הוא כי לבית המשפט ניתנה הסמכות, שכעת הורחבה גם על ביטוחים מעין זה נשוא התובענה, לחייב את חברת הביטוח בתשלום ריבית מיוחדת מקום בו היא אינה עומדת בהתחייבותה לשלם את תגמולי הביטוח, בחוסר תום לב. אולם, לא מצאתי את ענייננו כראוי לפסיקת ריבית מיוחדת נוכח התרשמותי כי לפנינו מחלוקת לגיטימית, בתום לב, על תשלום תגמולי הביטוח ולא דחיית סרק, כביכול, בניסיון להתחמק מאחריות.
בנסיבות העניין, אני נעתר באופן חלקי לבקשת התובע מר כהן להחזר הוצאות בגין ניהול ההליך המשפטי, לרבות שכר ייצוג.
פסק דין - אני מחייב את חברת הביטוח בתשלום סך של 648,407 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום האירוע ועד ליום התשלום בפועל, בהוצאות משפט (אגרה ושכ"ט מומחים כפי ששולמו על-ידי התובעת), ושכר העדים כפי שנפסק בדיון בצירוף הפרשים כמקובל, ובשכ"ט עו"ד בסך 120,000 ₪
משרדנו רשום במאגר בתי המשפט השלום והמחוזי כשמאי מומחה ברכב ורכוש.
בברכה,
חיים שריקי - שמאי רכב ורכוש
עד מומחה בכיר לבית המשפט
054-6800905
להלן אתרי אינטרנט של חברת אומדן שמאים..
https://www.car-10.com / https://www.car-10.co.il https://www.haim-shamai.co.il / http://www.irgun-shamahim.org.il / http://www.michlala.co.il / http://www.ad-m.co.il /